מטרות של טיפול פסיכולוגי ו"איך זה עובד"?

"מרייה אומרת שאני ישנו, והנה ככה גם אני מבחין שאני ישנו.
אני שואל לבדי: לא יכולתי להבחין שאני ישנו בעצמי?
כנראה לא. כנראה יש צורך באדם אחר שמודיע"

(הר אדוני; ארי דה לוקה).

 

שתי הנחות יסוד של טיפול פסיכולוגי

  1. אמונה ביכולת האדם להשתנות

  2. שהמטופל יכול לעשות זאת בכוחות עצמו  ושחייו באחריותו.

עצם הגעתו לטיפול מעידה על האחריות שלוקח על איכות חייו.
כמובן שהנחות אלו משפיעות על האופן בו המטפל יהיה נוכח בחדר.


על תפקיד המטפל נכתב רבות וכל גישה מתייחסת לזה קצת אחרת
אם בהסרת מחסומים כדי הבחירות של המטופל תהיינה כמה שיותר אותנטיות;
כמסייע לתהליכי איחוי של שברים וסדקים מוקדמים בהתפתחות האישיות של המטופל; המטפל כמאיר בפנס את הדרך החשוכה בנבכי האישיות והיד עוד נטויה.


דימוי שאני התחברתי אליו מאד מדבר על הדמוי הארכיאולוגי שפרויד השתמש בו ביחס לסימפטומים;

כפי שבמהלך חפירה ארכיאולוגית, נמצאים שרידים מתחת לאדמה ויכולים להיות שמורים וכמעט ללא פגיעה לאחר מאות שנים רבות. באופן דומה כך גם הסימפטומים או התלונות ומצב העצמי שהמטופל בא איתו לטיפול. עם זאת, כאשר הממצאים הארכיאולוגיים באים במגע עם אויר, אור – הם מתחילים להתפרק. כך גם בטיפול נפשי, כאשר התכנים באים במגע עם החוויה של אדם אחר – משהו מתחיל להיסדק, להתרחב ולהשתנות (פה ,כאמור, יש גישות תיאורטיות שונות בעוסקות באופו בו יש להתייחס ולטפל במה שמתרחש).


הציטוט שהבאתי כאן בפתיחה משקף את התיאורייה ההתייחסותית (שמבטאת הרבה מהשקפותיי) שמדברת על כך שאין אני ללא האחר. ג'סיקה בנג'מין מדברת על כך שמהיום הראשון לחיי התינוק – הוא סוביקט לאמא והאמא היא סוביקט לתינוק. כלומר – כדי להרגיש את עצמי – אני חייב להיות בקשר עם החוויה של אחר משמעותי לגבי עצמו.
אם ההורה ינסה לחסום את הסובייקטיביות שלה בכניסה למרחב שלה ושל התינוק –
גם לתינוק יהיה קשה יותר להרגיש את עצמו. למעשה, אנו חיים בעולם של דיאדות אינטרסובייקטיביות שהינן הכרחיות כדי להרגיש את עצמו – להרגיש קיימים, חיים, שאנו פועלים בעולם ומשפיעים עליו.


פעמים רבות זו הסוגיה החבויה  שאני פוגשת עם מטופלים – כמה אני משפיע על מי שמסביבי? איזה סוג של השפעה יש/אין לי? אילו צרכים יש לי? הרבה רגשות של בדידות ועצב עולים כשאין את התגובה המהדהדת של עצמי דרך האחר.

מטרת הטיפול הנפשי


המטרה בטיפול נפשי בעיניי היא שיתחולל שינוי בחוויית בעצמי ובמערכת היחסים הפנימית בין חלקי העצמי השונים (הפחתת יחס של ביקורתיות עצמית קשה; חיזוק ערך עצמי ; וויסות זעם על העולם).
 

טיפול פסיכולוגי בא לעשות הרחבה של החוויה העצמית ושוב, כדי להשיג את זה – האדם צריך להיות מוכן לפגוש את הרגשות של האדם שמולו (המטפל).

מבחינה מעשית – המשמעות של עמדה זו היא שאני יותר אקטיבית ומביאה את הרגשות שעולים אצלי כתוצאה ממה ששומעת מהמטופל, מאחר ומאמינה שבדרך זו – הוא יוכל להרגיש את עצמו בצורה מלאה יותר.

דרך האופן שבו ירגיש שהוא משפיע עליי. כמובן שדרך ניהול הקשר בתוך הטיפול- המטופל ישתמש בזה גם במערכות היחסים שלו עם אנשים אחרים בחייו.