חקר ההחלמה

במחקר מפורסם של פטי וטריולו מ-1999 הם מציבים את הזהות האישית במרכז תהליך ההחלמה וקביעתו העיקרית של המחקר היא כי ההחלמה מתבצעת תוך הטמעה הדרגתית של המחלה בזהות האישית. האדם חייב למצוא הסברים להתנסויות שהוא חווה, שכן בלעדיהם תיוותר ההחלמה עמומה ובלתי פתורה. המפגש עם מחלת נפש מחולל בדיקה של הזהות ומעלה שאלות קיומיות כמו מי אני והיכן האני שהכרתי בעבר. זהו מסע של חיפוש שראשיתו במשבר זהות והאדם עוסק בו במציאת העצמי שהוא יכול לחיות עימו ולרחוש לו כבוד.

כלומר, כשאנו מדברים על החלמה אנו מדברים על תהליך המאפשר למתמודדים בבריאות הנפש לבנות גשרים המחברים אותם מחדש לעצמם ולעולמם הפנימי, לסביבתם ולחברה בכללותה, כל זאת תוך התמודדות עם הסטיגמה שדבקה אליהם ועם הסטיגמה העצמית שלהם לגבי עצמם.

התרומה החשובה ביותר של חקר ההחלמה היא בהצבת ההתמודדות עם מחלות פסיכיאטריות באור שחושף את פוטנציאל השיפור עבור אנשים שבעבר הסתכלו עליהם כ"חסרי תקווה".

 

עולם השיקום הפסיכיאטרי עבר תמורות עצומות בעשורים האחרונים ומדינת ישראל עשתה תהליכים מואצים בתחום כך שקיים מגוון עצום של מסגרות ומודלים שמאפשרים למתמודד/ת להגיע לנתיבי ההחלמה.

אנשי המקצוע בתחום עוברים הכשרות ספציפיות בגישות החדשניות שמתפתחות וצריכים בעיניי להיות גם סוג של מתווך, שמכיר את האפשרויות השונות ויכול לסייע למתמודד עמו בקשר לעשות את הבחירות המתאימות עבורו.

לרב, מתמודדים ובני משפחותיהם מקבלים סיוע ממוקד ומוגבל בזמן בבתי החולים או במסגרות בקהילה אך חשוב לציין כי קיימת הפרדה מלאה בין טיפול ושיקום, וברב המסגרות השיקומיות קיים מענה שיקומי בלבד, שמתמקד רק בנושאים הקשורים לעבודה, דיור וכו'.

​

השילוב בין טיפול פסיכולוגי ושיקום פסיכיאטרי

כפסיכולוגית קלינית אני עושה שילוב בין טיפול ושיקום ובכך מעניקה מטריה רחבה של סיוע למתמודדים ובני משפחותיהם. כלומר – הן מענה רגשי לכל הקשיים הכרוכים בהשלכות של המחלה על חייו של המתמודד וסביבתו הקרובה והן חשיבה ועשייה מעשית הכוללת ליווי בתהליכי שיקום בקהילה (הגשה לועדות סל שיקום, ליווי בתהליכי קליטה למסגרות ועוד) ומעורבת מול המסגרות, כאשר צריך. 

​

 

להמשך קריאה:

ליווי בתהליכי שיקום בקהילה